• יפים ריננברג

שירים | יפים ריננברג

עודכן: 27 באוק׳

מקבץ שירים מפרי עטו של יפים ריננברג. ריננברג הינו שחקן, יוצר תאטרון, מתרגם ומשורר.

בצד.


סביבי רצים.

מתגודדים.

אני עומד.

בצד.

סביבי עומדים.

בראש מורכן.

אני מרכין.

בצד.

מתפללים סביבי.

או לא.

אני נבוך.

בצד.

וכשאני כאן לבדי

לאיזה צד

אצעד?


אבל אינני טרף .

אני הוא זה

שצד.



***



סגר בעירי.


הורעל החוץ.

רעיל הפנים.

וביניהם, רעול פנים,

אני.

מוסתר בין תרעלות,

מציץ מתוך הרעלות,

בזוג עיניי הערלות,

בעיר.

והיא

אותה העיר.


***



השבר.


זה שבר סורי-

אפריקאי.

תשפוכת של בזלת הכיסוי.

עונת שנה אחת לו

זה הקיץ.

וכבר אלפי קיצים

הוא בור ניסוי:

מה יווצר מתוך חיבור של אבן,

זני אדם שונים

פלוס קיץ

מינוס צל

כפול הזמן

בו יכתשו כל אלה

תחת ידו המנחמת של האל?

אין תוצאות עדיין,

מה שיש

זו רשימה של תופעות לוואי:

ביות העז,

ביות האל,

ביות האש,

הרבה מאוד מילים.

ודם.

הרבה מדי.



***



שיר גלות צפוני.


חרבה שומרון.

אבדו ארמונותיה.

עריה וכפריה שממון.

אני, זנב אוד עשן,

אחרון זוכריה,

אחרון הניצולים,

כאן בציית ציון,

עודי

אבל.

ובהחבא מתגעגע,

מתגעגע לעגלי בית אל.


***


שיר מולקולרי.


יש משהו בקרקע כאן.

מוכרח להיות.

מולקולות שבהתפרקותן

מתערבלות,

עם האוויר ונכנסות אל הריאות

חודרות לדם

ואל המח ממריאות

ושם

תרכובת של חומצות אמינו

וסוכרים יוצרת קוד

המקדד אותנו: האמינו!

באל, באשרה, בבעל ובמות.

בישועה, במארקס, בבלאגן..

זה משהו בקרקע כאן..

מוכרח להיות..


***


עירי.


העיר שלי לא נבנתה מאבן.

יסודותיה לא נוצקו על סלע אם.

בוניה לא עמלו בבוץ ותבן.

לקירותיה אין ממש משלהם.


העיר שלי בנויה מצעקה,

מלחש, מקללה, ממאמר,

מהבל פה, מרעש השתיקה.

בעיר שלי-מילה הופכת לדבר.


***


שיר לאומי ליברלי.


לאומי או ליברלי?

זה יפה וזה נראה לי.

יהודית או דמוקרטית?

זו יפה וזו סימפטית.


יהודי? ישראלי?

גאליציאני? אורפלי?

ס"ט, צדוקי, פרושי

עוד מאתיים פירושים…


מהויות וזהויות

שהופכות לישויות

במוחי המתחרש

הזועק: וזה מה יש?


זה מה יש.

וזה מה שרוחש

מתממש, מתרחש, משתרש.

והשמש עושה את שלה כבכל יום. היא בוערת כאש.

9 צפיות0 תגובות